|
הורד עכשיו מילון אנגלי - עברי - עברי אנגלית
תוכל להוריד חינם מילון עברי אנגלי - אנגלי עברי
- ותוכל לתרגם בקליק אחד - והכל בחינם
הנה הדגמה שעשיתי למענך:
כתבתי את המילה "חיים"
והנה התוצאה המופלאה
הורד עכשיו מילון אנגלי - עברי - עברי אנגלית
ובנוסף ל - מילון עברי אנגלי -
תוכל לעשות את הדברים הבאים:
* לתרגם ב- 75 שפות
* לתרגם דפי אינטרנט
* לתרגם מסמך שלם
* אינטגרציה עם מאיית מיקרוסופט אופיס – בבילון מציע תרגום והגדרות
* להשתמש בחבילות מילונים מובילים - מילון
אבן-שושן, בריטניקה, כרטא
ורבים נוספים... - כ- 1300 מילונים שונים!
מילון עברי אנגלי
חינם
דבר תורה - מאת הרב
לוגאסי
לסיכום: יש לנו
ג' דעות בענין מעלת בעלי תשובה לעומת צדיקים גמורים:
א. דעת הרמב''ם.
הרמב''ם בהלכות תשובה פ''ז ה''ד שהבאנוהו בתחילת הדברים, פסק כרבי אבהו (וכמובא שם
ב''כסף משנה''), שבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד ללא שום
חילוק בין אופני הצדיק, משמע שבכל אופן גדול הבעל תשובה מהצדיק, וכמבואר בדבריו
הטעם, שהבעל תשובה טעם טעם האיסור וכובש יצרו יותר מהצדיק, ולפי טעם זה אין נפקא
מינה בין אם נעמיד את הבעל תשובה בייחס לצדיק שבטבעו הוא צדיק, לצדיק הכופה את
יצרו, דזיל בתר טעמא - דלעולם הבעל תשובה גדול יותר אחר שטעם טעם איסור בפועל
והצדיק לא טעם.
ב. דעת החובת הלבבות.
לדעת החובת הלבבות (פ''ח משער התשובה), יש לחלק בין בעל תשובה מחייבי כריתות ומיתות
בית דין, שזה הגם שישוב לא יגיע למעלת הצדיקים, ואילו בעל תשובה מלאוין שאין בהם
כריתות ומיתות בית דין, זה כשישוב יהא במדריגה גבוהה מצדיקים שלא חטאו מעולם.
ג. דעת המבי''ט והמהרש''א.
לדעת המבי''ט בספרו בית אלקים פרק רביעי, והמהרש''א (ברכות לד ע''ב), יש לחלק בין
אופני הצדיקים, והיינו בין לדעת רבי יוחנן ובין לרבי אבהו לא יהא מעלת הבעל תשובה
יותר מצדיק שלבו חושקו בטבעו לעבירה וכופה הוא את יצרו, וצדיק כזה לעולם גדול הוא
מדריגת הבעל תשובה, ומה שנחלקו רבי יוחנן ורבי אבהו הוא במדריגת בעל תשובה האם היא
למעלה מצדיק תמים שאין חשקו וטבעו לעבירה וכך נולד בטבעים טהורים המטים לבו לטוב.
שלדעת רבי יוחנן, גם לגבי צדיק כזה שהינו פחות במדריגה מצדיק שלבו מחשיקו לעבירה -
אין הבעל תשובה יכול להשיג מדריגתו, ואילו לדעת רבי אבהו, יעלה הבעל תשובה במדריגתו
על הצדיק התמים הנוטה בטבעו לטוב אחר שאין הוא כופה את יצרו אלא מטבעו נוטה הוא
לטוב, ואילו הבעל תשובה כופה יצרו. אולם לגבי צדיק הכופה יצרו, גם רבי אבהו יודה
שלא יגיע בעל תשובה למדריגת צדיק כזה, אף שהבעל תשובה טעם טעם חטא וקשה לו הפרישה
יותר מצדיק שאמנם נוטה לבו לעבירה אולם לא טעם טעם עבירה, עם כל זה מדריגתו למעלה
מהבעל תשובה.
ולסיכום יותר קצר:
הרמב''ם פסק כרבי אבהו שגדולים בעלי תשובה מצדיקים גמורים, וכמו כן הבין שזוהי
הכוונה בדעת רבי אבהו שמדריגת בעלי תשובה על צדיקים גמורים הוא בכל אופן.
המבי''ט הבין בדעת רבי אבהו שגדולים בעלי תשובה מצדיקים אולם רק באופן שהצדיק הינו
תם וטבעו נוטה לטוב.
ולדעת ה''חובת הלבבות'' בעלי תשובה גדולים מצדיקים, דוקא בעלי תשובה שלא חטאו
בכריתות ומיתות בית דין.
הרי שלכולי עלמא ישנו אופן שגדולים בעלי תשובה יותר מצדיקים גמורים לכל אחד כדאית
ליה.
ואם כן עלינו להבין דהתמיהה במקומה עומדת, ובפרט לדעת הרמב''ם בפשט דבריו דלעולם
הבעל תשובה גדול מהצדיק. דהיאך יהא חוטא נשכר, הצדיק שלא חטא מעולם ושמר עצמו
בגדרים וסייגים שלא לחטוא וממילא לא בא לידי עבירה מעולם, למה שיהא צדיק זה פחות
בדרגתו מאותו אחד שחטא ועשה תשובה?
ובפרט שיש כאן ענין נוסף, דהחוטא הגם שטעם טעם חטא ופירש ממנו יש לו מצד אחד מעלה,
אולם הלא הוא זה שנפל לחטא וגרם לעצמו שיוצרך לשעבוד קשה זה לפרוש מן העבירה לאחר
שטעמה, אם כן הוא אשם בטורח הגדול הזה שהוצרך לטרוח כל כך לפרוש מן העבירה, ולמה
יעלה במדריגתו על צדיק שלא הגיע למצב זה, בזה שלא נתן ליצרו אפשרות להפילו כלל
וכלל.
והדבר דומה לב' בני אדם, שהאחד נזהר שלא לבוא לידי חוב והסתפק במועט כך שמעולם לא
היה חייב לאיש מאומה, ולעומתו אדם אחר שלווה מכל אשר ימצא לו, ובזבז ממון אחרים
ועשקם מבלי יכולת להשיב להם את ממונם, ולבסוף נתאמץ להשיב את כל חובותיו. וכי מפני
זה ששילם חובותיו לנושיו יעלה במעלה על זה אשר נזהר מלכתחילה שלא לבוא למצב של
עשיקה?
חזרה לדף
הבית
|